עמוד ראשי  |  התחבר או אם אינך עדיין רשום, הרשם בחינם.
  בלוגר  
אודות

בת 20+
אחרי שחרור
מחפשת את עצמי
חברים
edyaVenusנערת הגורלשמי הוא גיאThelse

הלבד הזה

01/03/2018 10:18
קרנפית ארץ ישראלית
הלבד הזה הוא לא מרפה...
ולפעמים אני רוצה להיות לבד, לפחות רציתי..
הייתי מוקפת אנשים, וזה מחמם את הלב, שיש כל כך הרה אנשים שאוהבים אותך..
אבל כשאתה הולך, אתה נשאר לא יותר מזכרון, זכרון קטן וכואב..
אולי מישהו באיזה רגע שמח יגיד, "איזה מצחיק אם היא הייתה כאן היום".
אבל אני כבר לא שם.. וכשאני לא שם, אני בודדה...

ובימים האחרונים, הלבד הזה מכרסם אותי מבפנים..
אז איך מרגישים פחות לבד? 
איך מחזירים את הסביבה התומכת, את האהבה שקיבלתי עד לפני כמה חודשים?

היום אני רואה כבר שביל שקורא לי אליו, אני קצת חוששת, לא מבינה...
אולי זה לא מתאים לי, אולי אני לא מתאימה...
אבל אני די בטוחה, שבדרך הזאת לא ארגיש בודדה...

edya
כתיבת תגובה:
שמכם:

אימייל:

קישור:

תגובה:


הקלד את המספר המופיע בתמונה:

קבלת עדכונים
רוצים לקבל הודעה במייל בכל פעם שהבלוג שלי מתעדכן ?

עדכוני RSS
חיפוש
ארכיון